במת הסטאטוס של פייסבוק - אפיונו של מבע בשפה 

בפרק הבא ננסה להתייחס לשימוש באפליקצית "הסטאטוס" באיזור החברתי-תרבותי
'המקיף' של תקופתנו –"פייסבוק" .
אם נדייק ונרחיב את ההגדרה נוכל להגיד שזו תהיה התיחסות ליכולת שיש לאדם
בן בזמננו להביע את עצמו ברמת השפה והתקשורת בפני כולם בצורה ישירה או עקיפה,
כך שתבטא בצורה הרחבה או המצומצת ביותר את מה שהוא חש באותם רגעים או
את מה שהוא מקוה להשיג.

על מנת שלא נצטרך להרחיב ו'להתפזר' יתר על המידה, נמקד עוד יותר את הגדרת הפרק
ואת ההתיחסויות שיוצגו בו – תחילה נעמוד על ה"יכולת התקשורתית" עצמה
ומידת חדשנותה, נראה כי אופי השימוש ביכולת זו לרוב מבוצע בוצרה
עקיפה (מבחנה פרגמטית), אנו נקרא לה כאן – "סאבקונטקסטואליות".
לאחר מכן נתייחס למידת השפעתה ברמה האוביקטיבית ולמידת השפעתה
ברמה הפרקטית על מבצע המבע עצמו. התייחסות ברמה הפרקטית תבחן את
העניין בהיבטים תועלת אישית ואובייקטיביות מול מחיר.

אין צורך לדעתי לעמוד ולהוכיח את הידוע מראש כפי שאין משכנעים את המשוכנע,
הן ברור לכל כי השימוש והיכולת שאנו מדברים עליהם הם בהחלט מבע בשפה
המשמש לצרכי תקשורת גרידא.
מה שמעניין בשימוש כזה בשפה היא מידת חדשנותו, שכן אפשר להגיד בבטחה
שליכולות התקשורת המילא מאד מופתחות של האדם נוסף בשנים האחרונות
כלי תקשורתי רחב ובעל עצמה אדירה שלא היה קיים קודם לכן.
הכלי התקשורתי הזה מאפשר לנו בקלות יחסית לתת לעצמנו ביטוי מילולי בכתב
עם אותו אפקט כאילו נאמר בקול למאות נמענים בו זמנית.
מצד אחד הוא נותן את יכולות ההשפעה שיש בביטויים מילוליים הנאמרים בקול לנמעןים ,
אך מצד שני הוא מאפשר לנו גם למצוא מחבוא ומחסה אחרי המילה הכתובה (חסרת ההיקשר)
על כל משמעויותיה. השילוב המדהים הזה שמעניק כלי תקשורתי זה ומידת
התפוצה שלו בחברה ובתרבות הוא אחד מיני רבים המייחדים את תקופותנו בהיסטוריה,
אך לדידנו הוא והשפעותיו הם הנושא המרכזי של הפרק.

אם כן הכלי החדשני הזה מאפשר לנו לתקשר עם אנשים רבים בו זמנית
ולהביע את עצמנו כך שתהיה לכך השפעה עלינו ועליהם, בנוסף הוא משלב את היכולת
להשתמש במילה הכתובה על כל משמעותיה בכדי להשיג את אותה מטרה כאילו פנינו
לכל אותם אנשים פנים מול פנים והוצאנו את המבעים מפינו, אך בד בבד מוציאה את אלמנט ה"התחייבות" שכן תמיד אפשר לסובב את המילה הכתובה חסרת ההיקשר להיבט
הכי נוח לאותו רגע. נוסיף רק כי באמרנו שלמבעים אלו יש השפעה כאילו נאמרו בקול
אנו מתייחסים ליכולת שיש למילים למצוא את דרכן אל השיח היומיומי
בחברה (שיחות יומיומיות על סטאטוסים של אנשים הן דבר נפוץ ), או ליכולתם של
מבעים אלו להכנס לאג'נדה היומית של מן דהו ברמת המחשבות או אפילו התחושות
הרבה אחרי ש'נקראו' ממסך המחשב.

יש אלו אשר יוכלו לנתח את אופי מבעים אלו ברמתם הסמנטית והפרגמטית ,
יהיו אלו אשר יבחרו לנתח היבטים תרבותיים או פסיכולוגיים בעולם האינטרנטי בהיקשר זה.
אך מנקודת מבטנו, בפילוסופיה הפרקטית אנו מנסים למצוא את ההבנות והשלכות
שיוכלו להשפיע ולהועיל לחוויתנו ברמה היעילה ביותר.
ועל כן נתייחס לאופי המבעים התקשורתיים האלו דרך אפליקציית הסטאטוס
בפייסבוק בהיבטם הפרגמטי כעקיפים,לו רק כי יש בכך להועיל למסקנותינו בהמשך.

באמרנו שמבעים אלו הם 'עקיפים' מבחינה פרגמטית אנו צריכים לדייק ולהגיד כי
אין בכך להגיד שאין מבעים ישירים, אך משנראה את השוני המהותי בשימוש ובמטרה
של שניהם נבין גם כמה שוני יש בין מבעים ישירים לעקיפים,נוכל להתייחס גם ל'"סאבקונטקסטואליות".
מבעים ישירים המוצגים בסטאטוס תפקידם בד"כ לדווח על מצבו של האומר אותם
בצורה חד משמעית , כאלו כדוגמת : " בעבודה..." , "הולך ל... " , "חולה.." .
ובצורה מסוימת גם : "בוקר טוב..." , "שבת שלום ... , שבוע טוב " וחבריהם.
מטרתם ותועלתם החברתית ברורה, אין צורך (או רצון) להרחיב כאן.

לעומתם מבעים עקיפים בסטאטוסים משרתים מטרה אחרת לגמרי ובצורות שונות לגמרי.
ראשית, בבסיסם עומד השימוש (או הניצול) של עצם השילוב המשונה בין מילה כתובה
לבין השפעה כמילה נאמרת , מה שמאפשר לשילוב כזה להתקיים בשפה הוא
הפער ההקשרי שבה ניתנת המילה הכתובה לעומת המעמד שלה.
כלומר, הדובר משתמש ביכולות הניתוח של הנמען כדי לאפשר לדבריו לקבל את
מידת חשיבותם ואת השפעתם אך באותו הזמן משאיר לעצמו את הזכות
להגיד לנמען "טעית" בפירוש דבריי כאשר הדבר משרת את מטרותיו של הדובר.
שימוש כזה בשפה ובתקשורת הוא בבסיסו עקיף.
נרחיב את ההסתכלות על מבעים עקיפים ונוכל להגיד שמטרתם הראשית מתחלקת
בד"כ לשתי קטגוריות : צורך סיפוק אישי גרידא וצורך אישי בהשפעה עקיפה על מושא אחר.

בראשונה נכנסים כל אותם מבעים שנונים ורבי פנים, בין אם בצורת בדיחות,
אמירות פילוסופיות בגרוש או ציטוט משיר, בין אם בהתייחסות לעצמך ובין אם בהייתחסות
לעולם כלל. שימוש במבעים רבי משמעות כאלו בצורה כזו נכנסים תחת
קטגוריה אחת כי תפקידם דומה מאד למבעים הישירים.
למעשה הוא אף זהה לו אלא שהוא מוצג בצורה המעידה על חשיבה מאחרי המילים,
צורה שמתייחסת למשמעות הסמנטית והפרגמטית הנמצאת מאחרי המילם ובוחרת
בה כדי להביע את רצונותיה ולהשיג את מטרותיה.
בכך היא עושה שימוש עקיף, שכן אין הדובר מעיד בפני הנמען על המשמעות הסמנטית
של הדברים וגם לא מציין את הקשרם הפרגמטי שכן חשיבותם היחסית היא מועטה,
אלא הדובר משתמש באופי ובנוסח המבע כדי להעיד על עצמו בעיקר.

הקבוצה השניה (והיותר מעניינת עבורנו) היא שימוש במבעים עקיפים וביכולתיהם
של מבעים אלו כדי לפנות למישהו ספצפיפי.
אלא מהי , שאף עצם הפניה (מעבר למבע העקיף עצמו) למישהו ספציפי נעשית
באופן עקיף , כלומר האם הדובר פנה לנמען מסוים ותקשר ברמה הבין-אישית, או
האם הפניה היא כללית ובמקרה גם לנמען מסוים -
(הרי בד"כ אין מפנים אמירה "ג'ון, רציתי שתדע...." ) היבט זה עושה את עצם הפניה כעקיפה.
כך או כך אין זה משנה שכן מה שמכניס את מבעים עקיפים אלו לקטגוריה אחת
ומבדילה אותם מהקטגוריה השניה, הן כוונותיו הברורות של הדובר להפנות את
דבריו ולהשפיע על מישהו מסוים ברמה האישית על הבמה הראשית
אבל בדרך מעורפלת ועקיפה.
שימוש בטאטוס למטרה כזו הוא שימוש במבעים עקיפים (על כל צורותיהם) בצורה עקיפה
כדי להגיד את מה שאין הוא יכול להגיד פנים מול פנים ברמה פורמלית.
הדובר מסתמך בעצם לא רק על יכולת הנמען לפרש את משמעות דבריו הנרמזים
אלא הוא מסתמך גם על יכולתו של מן דהו לזהות כי דבריו מופנים אליו
או מתייחסים לאירוע משותף.
למעשה מה שמשחק כאן תפקיד ברמת התקשורת היא תמצית ה"סאבקונטקסטואליות" ,
זו היא משמעות בסיס דבריו של המביע או ליתר דיוק רגשותיו ומה
שעומד מאחרי (או בבסיס) הדברים. ובתייחסותנו למבעים עקיפים בטאטוס בפייסבוק
נוכל לשאול האם הנמען הבין או לא את מה שעומד מאחרי הדברים שנאמרו והופנו אליו ?

ועל הסיכוי (הספק אם קטן) הזה אנו סומכים כאשר אנו מבצעים מבעים עקיפים
המופנים למישהו בבמה שמעניקה אפליקצית הסטאטוס במעגל המציאות החברתית- פייסבוק.

מה שמוביל אותנו ישירות להיבט התועלת. ברמה השטחית משהו, אפשר להגיד
שהמשותף לכלל המבעים בבמה החברתית הזו בהיבט התועלת היא התועלת האישית
של כל אחד מאתנו כאשר הוא פורק את אשר על ליבו.
ומיותר אולי לציין שבבמה הזו ולאור מה שהוסבר עד עתה, אין זה משנה מה הם דבריו ,
המעמד החברתי-תרבותי הרחב הזה והחשיפה הכוללת עושה ממבע : "בוקר טוב.."
את אותו האפקט שהיא עושה מאמירה שנונה ועקיפה כדוגמת ציטוט משיר,
היא נותנת לדובר ברמת התועלת האישית את תחושת "ההורדה מעל ליבו"
ואת תחושת "אני קיים" , כל זה ברמה הפרקטית מיידית על תחושתנו האישית.

מעבר לכך אם ברצוננו להסתכל על התועלת האובייקטיבית נצטרך לחזור לשאלה
עד כמה נתפסת "סאבקונטקטואליות" כאשר היא מופנת למישהו מסוים בבמה הזו -
עניין זה כלשעצמו יכול להוות בסיס לפרק שלם, אנו ננסה להסתפק בעובדה
שהרבה פעמים יש ומבע של פלוני מצליח 'לגעת' ולהכנס לאג'נדה היומית של אלמוני,
בין אם הייתה מופנית אליו או לאו. כלומר, מבחנת סאבקונטקטואליות אפשר ואלו אשר
מכירים את הדובר יקלטו אותה בקלות יחסית.
בהיבט של הנמען עצמו, סאבקונטקסטואליות מתחילה קצת יותר להסתבך שכן
הדבר תלוי עד כמה עקיף היה הדובר ועד כמה הנמען מצפה למסר תקשורתי ממנו.
לעניות דעתי, אפשר להגיד שגם פה אפשר להסתפק (כהנחה ולא כמחקר) בכך
שברוב המקרים בהם הנמען יכול למצוא גל תקשורתי פרטי עם הדובר הוא אכן
יושפע מהמבע העקיף המופנה אליו ואף יזהה את עצם ההקדשה,
כלומר סאבקונטקטואליות תעבור והמסר יגיע.
ראוי לציין שוב כי תועלת מבעים עקיפים אלו ברמה האובייקטיבית אכן נתונה בספק,
וההסתפקות שלנו בהנחות שהוצגו כאן סביר שתעורר (בי לפחות) את
גלגלי המחקר בקרוב.

מכל מקום, עלינו לגעת גם בהיבט המחיר .
השימוש בבמה המרכזית להביע בצורה עקיפה אמירה פרטית המופנת למישהו מסוים,
משאירה אותך ואת תחושותייך חשופים לכל.
הן כל אחד יוכל לפרש את דבריך כראות עניו, מי מאתנו לא חשב כמה פעמים
לפני שלחץ על SHARE - החשיפה הכוללת של כל מבע למאות אנשים בו זמנית
כמוה כאילו עמדנו על במה, יש ואפשר לראות את היבט "הלחץ" שבמעמד כזה.
מחיר נוסף שאנו משלמים בשימושנו בכלי תקשורתי זה הוא הסיכוי
שהמסר הסאבקונטקטואטואלי לא יעבור או יעבור בצורה לא נכונה ולא ישיג את מטרותינו.

נצרף בנקודה הזו שוב את התועלת האישית , שכן בסוג המבעים העקיפים האלו
(מהקטג' השניה) התועלת האישית של להוציא את אשר על לבך משחקת תפקיד מרכזי
בהסתכלות על תועלת מול מחיר ולו רק בשביל הסיכוי שהדבר יקלט אצל הנמען.
וכשהדבר לא ראוי או לא מתאים הן בשל אופיין העקיף של המבעים ושל עצם הפניה
תמיד יוכל הדובר ברמת התועלת האישית להכחיש את עצם הפירוש שניתן להם.
מהבחינות האלו עולה התועלת על המחיר ואף מגמדת את חשיבות התועלת האוביקטיבית
של מבעים עקיפים וישירים בשורת הסטאטוס בפייסבוק,
מה שעושה את כלי התקשורת החדשני הזה מוצלח עוד יותר.

בנימה אישית – יש ומרבית מהנקודות, המושגים וההנחות שהוצגו לאורך הפרק הן מעט
מפושטות או דורשות הרחבה נוספת. אך בשל אופי הפרק והשאיפה לשמרו לקהל קוראים
ולא כמחקר בחרתי להשאירן כך. הדבר נותן לך הקורא את הבמה להביע את עמדותיך
ולהרחיב את ההנחות והמסקנות שהוצגו כאן.